אולי שמעתםן פעם על איך צבע כחול משרה תחושת רוגע, או שהצבע האדום מלהיט. ואולי לא שמעת שצבע צהוב מעודד אנשים לפעולה (ובו זמנית לא אהוב במיוחד בכמויות גדולות), ושהצבע הירוק מעודד יצירתיות. מה שבטוח, כולנו יודעות ויודעים שצבעים מעוררים משהו בנו, מעוררים תגובה כלשהי - לפעמים נעימה ולפעמים פחות. מה שמשתמע מכך הוא שצבעים מושכים את תשומת הלב שלנו ויש לך משמעות מאוד גדולה בעולם הציור. כשאנחנו בתהליך בו נבקש ללמוד לצייר מהתבוננות - יכולותו של הצבע למשוך את תשומת ליבנו עלולה להיות בעוכרנו. בציור מהתבוננות אנחנו נתקלים/ות לראשונה בניואנסים הגדולים והקטנים שבמציאות. אנחנו מגלים/ות שלמרות שאנחנו מוקפים/ות במציאות הזו כל חיינו, לא באמת ראינו אותה כפי שהיא באמת. לאורך השנים פיתחנו המון דפוסים והרגלים, בכל תחומי החיים, והם קיימים גם גם באופן בו אנחנו מתבוננים/ות החוצה. כשנתחיל לצייר, נגלה עד כמה אנחנו פועלים/ות מהזיכרון ולא מהתבוננות ממשית, עד כמה יש בנו חשש לראות ואנחנו בורחים ובורחות כל הזמן למה שמוכר לנו, מה שהניסיון לימד אותנו, גם אם הוא שקרי או פשוט לא מדויק.
לכן, בתחילת הדרך שלנו בציור אנחנו ננסה למזער את הסחות הדעת, משום שהתבוננות היא תחום מאתגר עבורנו (בואו, יכולת הריכוז של רובנו היא לא כזו להיט למכתחילה). יהיה לנו קל יותר לעבוד עם דימויים בשחור לבן כי יהיה לנו פחות רעש בעיניים. אני זוכרת שחבר סיפר לי פעם שאחד הטריקים שעזרו לו להשתמש בנייד פחות היה להפוך את המסך לשחור לבן (עם כל האפורים באמצע כמובן) - מסתבר שיש הרבה מאחורי הצבעים של אפליקציות והתראות, ואלה שמפתחים/ות אותן דאגו לבחור בצבעים שירתקו אתכםן למסך. אז כמו בגמילה מהנייד לשם ריכוז, כך גם בציור (או להיפך) - כדי ללמוד לזקק את המציאות לכדי גוונים וצורות נצטרך לבנות לנו סביבה שקטה ויזואלית.
הפשטות שבהתבוננות. ציור; ללא שם, עפרון על נייר, 2020.
לאחר שנלמד למצוא את השקט שם, יהיה לנו פשוט יותר להתבונן בדימויים בצבע ולפשט אותם לגוונים שונים של אפור/שחור. ומניסיוני, אם נצליח להמיר צבעים לכתמים, ונדע לדלג בין כתמים לקווים במינון נכון בעיפרון ופחם - אנחנו נוכל לצייר גם בצבע די במהרה. פשוט כי נפתח את כל הרגישויות שצריך כדי לראות.
וזו אחת הסיבות העיקריות שאני מלמדת ציור מהתבוננות באמצעות עבודה עם עיפרונות פשוטים. זו לא רק הנגישות של החומרים ומחיר נוח - זו הפשטות שבהתבוננות. זה הצורך ללמד את העיניים להתבונן ולתת להן את הרוגע לו הן זקוקות.
ותדעו שזה לא סתם שהרבה יבחרו עבודה בצבע על פני רישום. ברור שיש אנשים שאצלם זה רק עניין של העדפה ורישום באמת לא מעניין אותםן, אבל לצד אלה יש הרבה שיושב בהםן פחד להתמודד עם ראיית המציאות, עם כישלון ועם קושי. יש להםן משיכה לרישום ורצון עז לצייר את המצירות באופן מדויק, אבל הרצון הזה מתובל בהמון פחד שגורם להם לברוח או להתבונן בחוסר שלווה. במהלך השנים שאני מלמדת רישום פגשתי לא מעט שהגיעו אלי מתחום הצבע אחרי שהחליטו להפסיק לברוח, שהרגישו שמשהו אינו שלם בתהליך שלהםן עם ציור. שתמיד חסר משהו, שתקוע שם קושי בסיסי ושהםן מאסו בכל מיני שיטות העתקה.
צבע - נהדר אך מבלבל. ציור; ״ממתק לעיניים״, 2019, מדיה מעורבת.
אם ציור מהתבוננות מושך אתכםן, תקשיבו לו כי הצורך הזה לא יילך לשום מקום - ואם תתמסרו לו, הוא יכול לשנות לכםן את החיים.
ואני לא מגזימה; אם תלמדו להתבונן במציאות ולראות אותה כפי שהיא - תוכלו לגלות את האמת שבכםן. אם תתנו למציאות לחשוף את עצמה לפניכםן, לאט לאט, בלי להאיץ בה, ועם כל הסבלנות הנדרשת - תוכלו לקחת את התהליך אל העולם הפנימי שלכםן, ולדעת ולראות יותר על עצמכםן והאמת שלכםן.
רישום מהתבוננות; דורש אומץ, סבלנות, רוך והמון אהבה.
תתחילו עם פחות הסחות דעת, הרי יש לכולנו מספיק גם ככה. תמתנו את הצורך ברעש בציור ותגלו את האמת השקטה שתחסוך מכםן גם רעש ביומיום. ואחרי שתלמדו את המציאות תוכלו לשחק כמה שתרצו, תוכלו לצייר מהראש בלי בעיה ולצייר בצבע בקלות. לצייר בגוונים של אפור זה לא מסלול טוב יותר מציור בצבע, הוא פשוט מסלול שונה ויש לו את האיכויות שלו. אני כאן כדי להראות לך את הדרך אל האיכויות האלה.
עד הפעם הבאה :)
עם המון אהבה ❤
שירן
Comments